כתובה מסורתית

תאריך ומקום עריכת הכתובה:

ב___ בשבת, ___ ימים לחודש___ שנת___ לבריאת העולם, למניין שאנו מונים כאן בעיר___


מזונות האישה


חובת המזונות כוללת דאגה לקיומה החומרי של האישה. החובה כוללת נוסף למזונות, גם מתן כסות ומדור, דהיינו בגדים, מקום מגורים, וכן ריפוי.

איך ש___ אמר לה לבתולה___ היי לי לאישה כדת משה וישראל, ואני אעבוד ואכבד אותך, ואתן לך מזונות, ואפרנס אותך, כדרכם של אנשים מישראל שהם עובדים ומכבדים וזנים ומפרנסים את נשותיהם באמת.


דמי כתובה ותוספת כתובה

דמי הכתובה ("מוהר הבתולות"), הוא סכום שנקבע על ידי חז"ל. במקרה שהנישואין מתפרקים בגלל הבעל (ע"י גט), או במותו, האישה מקבלת את הסכום. תשלום זה נקבע כדי להגן על האישה, שלא יהא קל בעיני הבעל לגרשה, והוא הורחב גם למקרה מותו. הסכום הוא "200 זוז", סכום כסף שאפשר היה לחיות ממנו שנה אחת. שוויו של הסכום המינימאלי נקבע לפי מנהג המקום, ולפי ערך המטבע.

לכתובה אפשר להוסיף סכום כסף נוסף. מצד הדין אין אפשרות לחייב את הבעל להוסיף, אבל גם בזה הולכים לפי מנהג המקום. על סמך הלכה זו קובעת הרבנות הראשית מזמן לזמן את הסכום המינימאלי, הכולל את הכתובה ואת תוספת הכתובה כאחד.

ואני נותן לך מוהר הבתולות מאתיים דינרי כסף הראוי לך מן התורה ומזונותייך וכסותך וכל צורכך, ולבא אלייך כדרך כל הארץ.


נדוניה ותוספת נדוניה


הנדוניה הם הנכסים שהאישה מביאה אתה בשעת נישואיה. נכסים אלה נרשמים בכתובה, והבעל מקבל על עצמו אחריות להחזירם עם פירוק הנישואין לפי ערכם בזמן החתונה. בכתובה כמנהג ספרדים כתוב "והודה החתן הנזכר שקיבלם, ועלו ובאו לידו ורשותו במושלם עד סוף פרוטה אחרונה, ורצה והעלם על עצמו כנכסי צאן ברזל, שאם פיחתו - פיחתו לו, ואם הותירו - הותירו לו". בניסוח זה מפורש כי החתן מקבל את הנדוניה ברמת אחריות של נכסי צאן ברזל. הסבר המושג יופיע בפרק הבא, "חובות וזכויות בנישואין".

ונתרצתה___בתולה זו להיות לו לאישה, וזו הנדוניה שהכניסה לו מבית אביה, בין בכסף, בין בזהב, בין בתכשיטים, בין בבגדי לבוש ובין בכלי מיטה סך מאה זקוקים כסף צרוף.


הנכסים שהביאה האישה ונכתבו בכתובה הם באחריות הבעל. נכסים אחרים נשארים ברשות האישה, והבעל רשאי לסחור בהם. נכסים אלה קרויים נכסי מלוג, והם יוסברו בפרק הבא. כיוון שהבעל רשאי לסחור בנכסי אשתו, הוא מקבל אחריות על סכום נוסף, "תוספת נדוניה".

מנהג האשכנזים הוא לנקוב בכתובה סכום קבוע, "מאתיים זקוקים כסף צרוף", מבלי לפרט את הסכומים במטבע המדינה. אם כך כתוב בכתובה, במקרה של גירושין תתבע האישה סכום גבוה, בהתאם לרכוש שהביאה בעת נישואיה.

ונתרצה החתן הנ"ל והוסיף לה משלו עוד סך מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן, סך הכל מאתיים זקוקים כסף צרוף. ועוד הכניסה לו סך ________, והוסיף לה החתן כנגדן שליש, העולה לסך __________.


לאחר פירוט כל הסכומים מסכמים את הסכומים כולם לסכום אחד.

בכתובה כמנהג ספרדים יש תוספת: "ולא ישא ולא ישדך ולא יקדש שום אישה אחרת עליה, כי אם ברשות בית דין הצדק". תוספת זו נחוצה כי חרם דרבנו גרשום, האוסר לשאת שתי נשים, חל רק על עדות אשכנז. התנאי הזה מרחיב את האיסור גם על מי שהחרם לא חל עליו.

סך כל כתובה זו, נדוניא זו ותוספת זו עולים לסך ______, לבד כל בגדיה ותכשיטיה וחפציה השייכים לגופה.


ערבויות


הבעל נותן ערבויות לקיום התחייבויותיו. הוא משעבד את כל נכסיו, אלה שברשותו בעת חתימת הכתובה ואלה שהוא עתיד לקנות. אפילו "מעילו שעל כתפו" משועבד לתשלום כתובה לאישה.

וכה אמר ה"ה ___ החתן: אחריות שטר כתובה זה והתוספות של הכתובה והנדוניה והתוספות על הנדוניה קיבלתי עליי ועל יורשיי אחריי, להיפרע מבין הטוב והנאה שבנכסיי, ומכל קניין שיש לי תחת השמים וממה שאני עתיד לקנות, הן נכסים שיש להם אחריות (נכסי דלא ניידי) והן נכסים שאין להם אחריות (מיטלטלין) - הכול יהא אחראי וערב להיפרע מהם שטר כתובה זה והתוספות שבו, ואפילו הגלימה שעל כתפי תהא אחראית לפירעון זה, בין בהיות בחיים חיותי, ובין לאחר ימי חיי, מהיום הזה ועד עולם.
ואחריות שטר כתובה זה, ותוספות אלו, קיבל עליו החתן כחומר כל שטרי כתובות ותוספות הנהוגים בבנות ישראל, העשויים כתיקון חז"ל, לא כאסמכתא (=כהתחייבות שאינה בלב שלם) ולא כטופס שטרות (=שטר שנכתב בלא התחייבות לבצעו, אלא ללימוד).


חתימות


חתימות העדים והבעל לאימות כל ההתחייבויות.

וקיבלנו קניין על כך מאת___ החתן ל___ הכלה, בכל מה שכתוב ומפורש למעלה, בכלי שכשר לקנות בו, והכול שריר וקיים.
נאום___ בן___ עד ונאום___ בן___ עד.
גם אני, החתן, מודה על כל הנ"ל, ובאתי על החתום,___ בן___.


את הכתובה קוראים אחרי האירוסין, ולפני הנישואין, ולאחר שקוראים אותה היא ניתנת לאישה. מועד הקריאה נקבע בין האירוסין לנישואין, כדי להפריד בין השניים, ולקבוע לכל אחד מהם ברכת בורא פרי הגפן.

בְּ _________ [יום בשבוע] בְּשַׁבָּת______ [יום בחודש עברי] יוֹם לְחֹדֶשׁ  ____________ [חודש עברי] שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְ __________  [שנה עברית] לִבְרִיאַת הַעוֹלָם שֶׁאָנוּ מוֹנִין פֹה __________ [שם  העיר ].

אֲנָן סַהָדֵי אֵיךְ הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _________[פלוני בן פלוני  ופלונית]  אָמַר לַהֲדָא בְּתוּלְתָּא שַׁפִּירְתָּא מָרַת _____ [פלונית בת  פלונית] הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל וַאֲנָא בְּמֵימְרָא  וּבְסִיָיעְתָּא דִּשְׁמַיָא אֲפַלַח וְאוֹקִיר וַאֲכַלְכֵּל וַאסוֹבֵר וַאֲכַסֵי  יְתִיכִי לִיכִי כְּהִלְכוֹת גּוּבְרִין יְהוּדָאִין דּפָלְחִין וּמוֹקְרִין  וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין וּמְכַלְכְּלִין וְסוֹבְרִין וּמְכַסִין יָת נְשֵׁיְהוֹן  בְּקוֹשְׁטָא.  וְיָהֵיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן דְּחָזֵי לִיכִי וּמְזוֹנַיְכִי וּכְסוּתַיְכִי וְסִפּוּקַיְכִי וּמֵיעַל  לְוָתַיְכִי כְּאוֹרַח כֹּל אַרְעָא. וּצְבִיאַת מָרַת _____ [פלונית בת  פלונית] בְּתוּלְתָּא דָא וְהֲוַת לֵיה לְאִנְתוּ.  וְדֵין נְדוּנְיָא  דְהַנְעֲלַת לֵיה בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּזָהַב בֵּין בְּתַכְשִׁיטִין בְּמָאנֵי  דִּלְבוּשָׁא בְּשִׁמּוּשֵׁי דִּירָה וּבְשִׁימוּשָׁא דְּעַרְסָא.  הַכֹּל  קִיבֵּל עָלָיו הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _________ [פלוני בן פלוני ופלונית],  חֲתַן דְּנָן בְּמֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף וְצָבִי הֶחָתַן הנ"ל וְהוֹסִיף  לָהּ מִדִּילֵיה עוֹד סַךְ מֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף אַחֵרִים כְּנֶגְדָן,  סַךְ הַכֹּל מַאֲתָיִם זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף.  וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ סַךְ  מסוּיָם וְהוֹסִיף לַהּ הֶחָתַן כְּנֶגְדָן שְׁלִישׁ הַעוֹלֶה לְסַךְ מְסוּיָם,  סַךְ הַכֹּל כְּתוּבְּתָא דָא נְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא עוֹלִים לְסַךְ  כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן וְעוֹד ______ [סך מסוים] לְבַד כֹּל בְּגָדֶיהַ  וְתַכְשִׁיטֶיהַ וְחֲפָצֶיהַ הַשַּׁיָיכִים לְגוּפָה. [כאן באים כמה משפטים  שבדרך כלל אין מקריאים בקול, העוסקים בתוקף התנאים שהותנו בין הצדדים, באיסור  ביגמיה, באיסור לפתות את האישה לוותר על כתובתה וכדומה].  וְכַך אָמַר הֶחָתָן  הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _________ [פלוני בן פלוני ופלונית], חֲתַן דְּנָן, אַחֲרָיוּת  שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא וּנְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא קַבָּלִית עָלַי וְעַל  יַרְתַאי בַּתְרָאי לְהִתְפַרֵעַ מִכֹּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין וְקִנְיָנִין דְאִית  לִי תְּחוּת כָּל שְׁמַיָא,דְּקְנָאִי וּדְעָתִיד אֲנָא לְמִקְנֵא, נִכְסִין דְאִית  לְהוֹן אַחֲרָיוּת וּדְלֵית לְהוֹן אַחֲרָיוּת כֻּלְהוֹן יְהוֹן אַחֲרָאִין  וְעַרְבָאִין לִפְרוֹעַ מִנְהוֹן שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא וּנְדוּנְיָא דֵין  וְתוֹסֶפְתָא דָא וְאַפִילוּ מִן גְּלִימָא דְּעַל כַּתְפָאִי, בְּחַיֵי וּבָתַר חַיֵי מִן יוֹמָא דְנָן וּלְעָלַם וְאַחֲרָיוּת וְחוֹמֶר שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא  וּנְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא,  קִבֵּל עָלָיו אָמַר הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל  (ה"ה) _________ [פלוני בן פלוני ופלונית] כְּחוֹמֶר כֹּל שִׁטְרֵי כְּתוּבּוֹת  וְתוֹסֶפְתוֹת דְּנָהַגִין בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲשׂוּיִן כְּתִּקוּן חז"ל  דְּלָא כְּאַסְמַכְתָא וְלָא כְּטוֹפְסֵי דִּשְׁטָרֵי, בְּבִיטוּל וכו" וּבְפִיסוּל  וכו"  וְקָנִינָא מִן אָמַר הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _________ [פלוני בן פלוני ופלונית], חֲתַן דְּנָן, לְמָרַת _____ [פלונית בת פלונית]בְּתוּלְתָא דָא,  עַל כֹּל מַה דְּכָתִיב וּמְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּמָנָא דְכָשֵׁר לְמִקְנָיָא בֵּיה.
וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקָיָים.

נְאוּם ______ [שמו המלא של העד הראשון ושם הוריו] , עד;
נְאוּם ______ [שמו המלא של העד השני ושם הוריו] , עד;
גָּם אָנִי הֶחָתַן מוֹדֶה עַל כֹּל הנ"ל וּבָאתִי עַל הֶחָתוּם יוֹם הנ"ל _______ [שמו המלא של החתן ושמות הוריו].

ב_________בשבת  _________ לחדש  _________ שנת חמשת אלפים ושבע מאות  _________ לבריאת עולם למנין שאנו מנין פה  __________________ אנן סהדי איך החתן  _________ בן  ________למשפחת _________אמר לכלה מרת _________בת _________הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואוזין ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין  זנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי כסף זוזי _________דחזי ליכי ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא וצביאת כלתא דא והות ליה לאנתו ודא כתובה דעבד לה ס"ה ____________________________________והודה החתן הנזכר שקבל כל הסך הנזכר ורצה והעלם על עצמו כנכסי צאן ברזל שאם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו התנאים שהתנו בניהם שרירין וקימין כתנאי בני גד ובני ראובן ואלו הן: מעשה ידיה לו, מזונה וכל צרכיה עליו, הדירה _________הירושה כפי ההסכמה הנהוגה פה _________ולא ישא ולא ישדך ולא יקדש שום אשה אחרת עליה כי אם ברשות בית דין הצדק, ולא ימכור ולא ימשכן שום חפץ מחפציה כי אם ברשותה ורצונה הטוב והגמור ולא יפתנה ולא יסיתנה שתמחול לו סכי כתובתה לא כולה ולא מקצתה ולא שום תנאי מתנאי הכתובה ואם תמחול הרי המחילה ההיא בטלה מעכשיו כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש, ולא יצא מארץ ישראל כי אם ברשותה והסכמתה. וכך אמר החתן הנזכר אחריות וחומר וחוזק שטר כתובה דנא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דלי תחות שמיא מקרקעי ואגבן מטלטלי דקניתי ודאקני ולהון יהון אחראין וערבאין ומשועבדין שעבוד גמור ושלם כתקנת חכמים ז"ל לאתפרעא מנהון שטר כתובה דנא בחיי ובתר חיי ואפילו מגלימא דאכתפאי והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי ובפיסול עדיהן לדעת הרשב"א זלה"ה וחומר וחוזק שטר כתובה דנא כחומר וחוזק כל שטרות הכשרים ולא יבוטל ולא יפוסל שטר כתובא דנא וכו'. וקנינא מיד החתן הנזכר קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו כראוי וכתקנת חכמים ז"ל על כל הנזכר למעלה וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת לאשר ולקיים את כל הכתוב עליו בשטר כתובה דנא בלתי שום שנוי ועורמה ותחבולה כלל ועיקר. והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים
_________עד
_________עד
גם אני החתן מודה אני על כל הנזכר לעיל
_________

בסימן טוב ובמזל טוב ב___________ בשבת ___________ ימים לחודש ___________ שנת  חמשת אלפים שבע מאות שישים ___________ לבריאת העולם למנין שאנו מונים כאן  ___________  במדינת ישראל. אנו העדים החתומים מטה מעידים איך שהחתן הנכבד ___________ בן ___________ למשפחת ___________ אמר לכלה הנאה ויעלת החן ___________ בת ___________ לבית ___________ היי לי לאישה כדת משה וישראל, ואני במאמר ובעזרת השם אעבוד ואכבד ואזון ואפרנס ואכלכל ואלביש אותך כמשפט בני ישראל העובדים ומכבדים וזנים ומפרנסים ומכלכלים ומלבישים ומקשטים את נשותיהם באמת ובאמונה. ומתחייב אני לתת לך בכתובתך, מוהר בתולייך ערך מאתיים זוזים כסף הראויים לך מדין תורה. ומזונותייך וכסותיך וכל צרכיך, ולחיות חיי משפחה באהבה וחיבה ורעות כדרך כל הארץ. והסכימה ונתרצתה מרת ___________ בת ___________ הכלה הנזכרת, ותהי לו לאישה. [וזאת הנדוניה שהכניסה לו בין בכסף בין בזהב בין בבגדים ובין בכל צרכי הבית. הכל קיבל עליו החתן הנזכר בסך כסף השווה למאה זקוקים כסף צרוף, והוסיף לה החתן עוד סך השווה למאה זקוקים כסף צרוף, סך כל ההתחייבות השווה למאתיים זקוקים כסף צרוף]. ונתרצה החתן הנזכר והוסיף והתחייב לה בתשואות חן בתור תוספת כתובה להשלים לחייבים המוזכרים למעלה לסכום כולל העולה לסך מאתיים זוז ועוד מאתיים זקוקים כסף צרוף ועוד ____________________________ מלבד ערך כל בגדיה וחפציה השייכים לגופה. [וכך אמר החתן איתמר בן אשר ורבקה אחריות שטר כתובה זה נדוניה זו תוספת כתובה זאת קיבלתי עלי ועל יורשי אחרי, שיועמדו לפירעון מכל המשובח והמעולה שבנכסי וקנייני שיש לי תחת כל השמים הן אלה שכבר זכיתי בקניינם והן אלה שאני עתיד לזכות בקניינם, נכסים שיש להם אחריות ושאין להם אחריות כולם יהיו אחראים וערכים לפירעון שטר כתובה זה נדוניה זו ותוספת זאת, ואפילו מהבגדים שעלי, בחיי ואחרי אריכות ימי, מעתה ועד עולם. ואחריות וחומר שטר כתובה זה נדוניה זו ותוספת זאת קבל עליו החתן כחומר כל שטרי כתובות  תוספות כפי הנהוג בבנות ישראל כתקנת חכמינו ז"ל שלא כאסמכתא ושלא כטופסי שטרות, בביטול כל מודעות ובפסול עדיהן] וקבלנו קניין מאת ___________ בן ___________ למרת  __________  בת ___________ הכלה הבתולה הנזכרת בכלי שכשר לעשות בו קניין. והכל שריר בריר וקיים.

נאום _____________ עד

נאום  _____________ עד

גם אני החתן מודה על כל הנ"ל ובאעה"ח הנ"ל _____________